פשיעה מול רוחניות 

ההבדל בין אדם טוב לאדם רע : אדם טוב ליבו טהור,אדם רע ליבו מזוהם.
במזוהם, הכוונה למחלה שמתבטאת בתאווה ובחמדנות.
רבים מהאנשים בחברה המודרנית נגועים במחלה זו ולכן הפשיעה והאלימות גואים כל כך.
למרות שהגנבים והאלימים יודעים שייעצרו וייענשו הם חוזרים על מעשיהם כי הלב שלהם לא נקי.
הם לא מסוגלים להפסיק.לכן לא די באכיפה ובענישה כדי לעצור פשיעה.

ללא עקרונות מוסר, מה ההבדל בין אדם לחיה?-האדם יכול להתחבר לתודעה הרוחנית ולמהות החיים והחיה לא.
זה ההבדל. את החיות אי אפשר ללמד ערכים ותודעה רוחנית בעוד שאת האדם אפשר.
כל עוד לא מעודדים את האנשים להתחבר לתודעה העצמית ומהות החיים, הם נשארים ברמה המנטלית הנחותה.
שלום לא ייתכן בין סוגי חיות. לכל אחד יש הזכות להשתמש במה שהוקצה לו ולא לפלוש לנכסי זולתו.

האדמה שייכת ליקום ולאותו הבורא,ומכיוון שאנחנו כולם יציריו,האדמה שייכת לכולם, בלי הבדל דת,גזע,לאום.
אם המדינאים יבינו שצריך לתת לכולם הזדמנות להיטהר- החברה שלנו תשתנה.
הכוונה לחזרה לעקרונות המוסר,הטוהר,הכבוד.
הפשיעה והאלימות, חוסר טוהר וניצול,קיימות בכל שכבות האוכלוסייה .כולם זקוקים לטיפול מכיוון שהכול נגועים בחומרנות ושיכחת התודעה ומהות החיים.

עושר חומרי רב-מפריע להתחבר למהות החיים.אדם חומרי שואף להגביר את עושרו
וקשה לו להבין ידע רוחני.אדם עשיר חושב שהוא בריא,למרות שהוא חולה לא פחות מכל אחד אחר.

הפשיעה,האלימות,חוסר-הערכים והמידות,הניצול, התאווה-קיימים בקרב עשירים ומנהיגים כמו אצל העניים ופשוטי העם.הפתרון הוא לנקות את ליבם ולחברם לתודעה הרוחנית. ואז בעיות החברה ייפתרו.

שום מדינה לא רוצה פשיעה- אבל המנהיגים לא יודעים איך לעצור את זה.
מה לעשות??להתחבר לתודעה הרוחנית ולמהות החיים.
בחברה תרבותית חייבת להיות אמונה והבנה רוחנית כלשהי.כשם שללא מדינה אין חוקים,כך ללא מהות וכיוון דרך רוחנית-האישיות האנושית אובדת בהדרגה.

קידמה אמיתית- פירושה הגשמה רוחנית ומודעות עצמית,התחברות למהות החיים,
ולא אגירת הון ורכוש,זו לא קידמה.

חמורים- הם עובדים כמו חמורים-ללא מטרה בחיים. חמור-כל הוויתו היא חומר.
האדם-בצלם אלוהים נברא.